איך נדע שאכן מדובר בקונדילומה?

ניתן להיעזר באינטרנט כדי לנסות ולהבין מהן היבלות שאתם רואים, אך הדרך הנכונה ביותר הן לאבחון והן לטיפול היא ללכת לרופא.

רוב הרופאים יאבחנו אחרי בדיקה ויזואלית מקיפה, ובמידת הספק, ישלחו ביופסיה למעבדה כדי לוודא שאכן מדובר בווירוס הHPV.

איך היבלות נראות?

קונדילומות יכולות להיראות כיבלות קטנות מאוד לעיתים בודדות בהתחלה, אך עם הזמן הן נוטות לגדול, להתרבות ולהתאחד, כמעט תמיד באזור איברי המין.

זכרו, גם לאחר הטיפול הן עלולות לחזור, ולכן מומלץ להידבק באופן שגרתי אצל רופא עור.

איך ניתן להקטין את ההידבקות/הדבקה בוירוס?

1. להתחסן- כיום גם גברים יכולים להתחסן עד גיל מסוים ללא עלות בקופת החולים שלהם, ובסבסודה בגילאים מאוחרים יותר. אמנם החיסון אינו מגן כנגד שנים שאולי כבר נחשפתם אליהם, אך הן מאוד יעילים לאלו שטרם.
2. הגבלת מספר הפרטנרים המיניים- נכון, אפשר להידבק כבר מהפעם הראשונה, וכל מה שצריך זה מגע עור בעור, אך אחוז החשיפה תמיד יעלה ככל שיגדל מספר המפגשים המיניים שלכם עם אנשים שונים.
3. קונדום- קונדום לא מונע באופן מוחלט הדבקה, אך הוא כן עוזר לצמצם את הסיכוי לכך. בנוסף, הוא מגן נגד מחלות מין אחרות והריונות לא רצויים.

האם ניתן לדעת ממי נדבקת?

לצערי לא. כאשר מדובר במחלת המין הכי נפוצה כיום, הסיכויים להדבקה מאוד גבוהים אצל גברים ונשים.

כשרוב האנשים הם אסימפטומטיים לווירוס (אך עדיין יכולים להדביק אחרים), אין פלא כי עד 80% מכלל האנשים שלא התחסנו בגיל הנעורים לווירוס, יחשפו לפחות לזן אחד שלו.

הווירוס עובר בקלות במגע עור או ביחסי מין, ואף יותר בקלות כאשר ישנן יבלות. ולכן לא ניתן לדעת מתי וממי נדבקתם.

האם עישון משפיע על המצב?

עישון תמיד רע. סיגריות מכילות חומרים מסוכנים שבין השאר מדכאות את המערכת החיסון שלנו.

מחקרים הוכיחו כי אדם מעשן יהיה פגיע יותר בכל שלב מרגע החשיפה לווירוס, ההתמודדות איתו ולבסוף היכולת להיפטר ממנו, מזה שאינו.